לפעמים כשאנחנו בתחושה של מתח וחרדה, או כשהביטחון העצמי שלנו בירידה, חיבוק זה בדיוק מה שדרוש לנו באותו הרגע.
כן, זה מבוסס מדעית: חיבוקים חשובים לבריאות.
מחקרים ברחבי העולם בדקו את השפעת החיבוקים על רמת החוסן הנפשי והגופני של אנשים והממצאים היו ברורים:
חיבוקים הם תרופה זמינה וקלה שעוזרים לפתור לא רק בעיות נפשיות אלא גם פיזיולוגיות. בזמן חיבוק של יותר מ- 20 שניות משתחררים בגוף הורמונים שעוזרים להפחית סיכון למחלות לב, מורידים לחץ דם, משפרים את מחזור הדם ומחזקים את המערכת החיסונית.
הנה 5 סיבות למה כדאי לחבק יותר.
1. שיפור מצב הרוח
דופמין וסרטונין אחראים על מצב הרוח ותחושת העונג. כאשר הורמונים אלו חסרים לאדם, הוא עלול להרגיש תחושה של בדידות ודיכאון. בזמן חיבוק ארוך יותר מ- 20 שניות המוח משחרר רמה גבוהה של סרוטונין ודופמין ואלו עוזרים לשפר את מצב הרוח, להגביר את תחושת האושר ולגרום לרוגע ולתחושה הרבה יותר שלווה. זה במיוחד חשוב לאנשים הסובלים ממצבי דיכאון שונים, חיבוק יכול לעזור במידה רבה בשיפור התחושה שלהם.
השפעתו של חיבוק על מצב הרוח שלנו היא לא רגעית ויכולה להמשיך כמה שעות. במחקר משנת 2018 החוקרים מצאו שאנשים שקיבלו חיבוקים ונתקלו במהלך היום בקונפליקטים בינאישיים, לא חוו שינוי משמעותי במצב הרוח בעקבות הקונפליקטים.
2. חיזוק הבטחון העצמי
אנשים הם יצורים חברתיים והצורך שלהם במגע הוא אנושי וטבעי. אנחנו תמיד מחבקים את הילדים שלנו כדי לתת להם תחושת ביטחון. בזמן החיבוק חוש המגע וחוש הריח עובדים יחד ויוצרים אצלנו תחושה של קירבה ואינטימיות המאפשרת לנו להרגיש ביטחון ואהבה המחזקים את הבטחון העצמי שלנו.
זו הסיבה שילדים נקשרים לבובת פרווה, כשהם מחבקים אותה הם מרגישים יותר בטוחים בעצמם.
3. חיזוק המערכת החיסונית
חיבוקים עוזרים מאוד לחיזוק המערכת החיסונית ולהפחתת סיכונים של מחלות עונתיות.
בשנת 2014 פורסם במגזין Psychological Science מחקר של אוניברסיטת קרנגי מלון בפנסילבניה בו השתתפו 404 מבוגרים בריאים. החוקרים בחנו את השפעת תמיכה חברתית וחיבוקים על רגישות המערכת החיסונית והסיכוי לחלות בצינון. במשך 14 ימים המשתתפים התבקשו למלא שאלונים ולהתראיין בטלפון על מידת החיבוקים שהם קיבלו. לאחר מכן הם שוכנו במלון בבידוד ונחשפו לנגיף שגורם לצינון.
התוצאות היו מדהימות.
אלו שקיבלו יותר חיבוקים נדבקו פחות בצינון ואם נדבקו הראו סימפטומים קלים בלבד.
בשנת 2013 פורסמה סקירת ספרות רפואית ופסיכולוגית, בעיקר מהשנים 1995-2012, בנושא השפעות פסיכולוגיות על מחלות לב. נמצא שאנשים שהיו בבידוד חברתי וללא מגע קרוב היו בעלי סיכון גבוה יותר לחלות במחלת לב כלילית, כאשר הסיכון מוגבר הרבה יותר אצל גברים.
4. הפחתת לחץ וחרדה
הורמון האוקסיטוצין משפיע על מרכז הרגשות במח ועוזר לפתח קשר רגשי. הוא מקושר לאמפתיה ואהבה, לכן מכונה “הורמון האהבה”.
במחקר שנעשה באוניברסיטת Chapel Hill בצפון קרוליינה ופורסם ב־2005 בכתב העת Biological Psychology נמצא שבזמן חיבוקים המוח מפריש רמה גבוהה של אוקסיטוצין שעוזר לירידה בלחץ הדם וקצב פעימות הלב.
במקביל לרמה הגבוהה של האוקסיטוצין בזמן חיבוק רואים גם ירידה ברמת הקורטיזול בגוף, שנקרא גם “הורמון הלחץ”. לקורטיזול יש השפעה על תחושת הלחץ הנפשי, וירידה ברמה שלו עוזרת להוריד את קצב הלב והנשימה וגורמת לתחושת נינוחות ורוגע.
במחקר אחר משנת 2003 נמצא שבזמן משימה מלחיצה העלייה בלחץ הדם ובדופק היתה נמוכה יותר בקרב אנשים במערכת יחסים כזו שיש בה נטייה להתחבק הרבה. כלומר שהחיבוקים עוזרים למנוע תגובות קשות של לחץ וחרדה באירועים מלחיצים וכך מגנים על מערכת הלב ועוזרים להפחית מחלות לב.
5. התפתחות ילדים טובה יותר
מחקר בילדים קטנים הראה שילדים שקיבלו חיבוקים בתדירות גבוהה התפתחות המוח שלהם היתה טובה יותר והם הלכו, דיברו וקראו בגילים מוקדמים יותר.
חיבוקים מעודדים גם צמיחה פיזית של תינוקות. האוקסיטוצין שמופרש ברמה מוגברת בזמן חיבוק גורם גם לעליה בהורמוני גדילה שונים. על בסיס זה פותחה “שיטת הקנגורו” אצל ילודים, שעוזרת להפחית תחלואה ותמותה בקרב פגים ויילודים שנולדו במשקל נמוך.
לחוות את הרגע
מה שחשוב בעיקר בחיבוק הוא לחוות את הרגע. חיבוק גורם לנו לעצור ולהתמסר, לעצום עיניים, לנקות את הראש ממחשבות ולהיות נוכחים בהווה.
למגע וחיבוק אין תחליף.
